אם אתם קוראים עמוד זה, סביר להניח שילדכם אובחן כסובל מהפרעה טורדנית כפייתית, או שאתם חושדים שזה המצב. פעמים רבות הורים מתקשים להבין מה עובר על הבן או הבת, הם עלולים לעשות דברים רבים שנראים מוזרים וחסרי הגיון, לדרוש מכם ומשאר בני המשפחה דרישות שונות שאם תענו להן איכות חייכם תפגע, ומאידך אתם חוששים שאם לא תבצעו אותן ילדכם יחווה מצוקה גדולה או יתנהג בדרך שתפגע בכם או בבני משפחה אחרים. אתם עלולים להרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליכם ושאתם מוצאים את עצמכם בעל כורחכם בעולם מוזר ומאיים שאינכם מכירים את הכללים שלו.
סדרי העולם החדש שנקלעתם אליו עלולים לדחוק הצידה את כל מה שאתם מכירים, ולפגוע באופן חמור בכל תחומי החיים - חיי המשפחה, הזוגיות, החיים החברתיים ותפקודכם בעבודה. בנוסף, אתם עלולים לפתח רגשות שליליים כלפי עצמכם או כלפי הילד או לסבול מבידוד כתוצאה מהרגשה שיש כאן סוד מביש שיש להסתיר מהסביבה. מצד שני להפרעה קיים טיפול יעיל ברוב המקרים, וברגע שתדעו מול מה אתם מתמודדים ומה עליכם לעשות, אתם יכולים להלחם בבעיה. לפניכם מספר טיפים שיסייעו לכם להתחיל בהתמודדות:
ידע הוא כוח. התנהגויות רבות של אנשים הסובלים מ-OCD נראות מוזרות וחסרות פשר, דבר הגורם לתחושות בלבול וחוסר אונים פעמים רבות. כיום ישנם ספרים רבים המסבירים בצורה פשוטה וברורה על ההפרעה, קבוצות תמיכה להורים ואנשי מקצוע המטפלים ב-OCD ויכולים להנחות אתכם. הקדישו זמן ללמוד את הנושא, הבנה טובה של ההפרעה תסייע לכם להתמודד בצורה טובה יותר.
אל תאשימו. הפרעה טורדנית כפייתית כופה על האדם לעשות דברים שאינו רוצה לעשות, כשהחוויה היא שיש ציווי שאינו יכול להתנגד לו. חשוב לזכור שההתנהגויות שבן המשפחה עושה אינן נעשות מרצונו החופשי, באותה מידה שאדם החולה בשפעת אינו בוחר להיות עם חום או להתעטש. האדם הסובל מ-OCD יודע שהפעולות שהוא עושה אינן רציונליות אך אינו מצליח להפסיק והדבר גורם לו סבל רב. גם כשהאדם מסביר שהוא מתנהג כך כדי להתגונן מאיום, לרוב הוא יודע שהוא מפריז בהערכת הסכנה והסיכון אינו מצדיק את הפעולות שהוא עושה.
פנו לעזרה מקצועית בהקדם האפשרי. מרבית האנשים הסובלים מ-OCD מצליחים להשתפר באופן ניכר עם טיפול מתאים. לעומת זאת, ללא טיפול הולם חומרת ההפרעה הולכת וגוברת עם הזמן, הטקסים והאובססיות מתפשטים לתחומי חיים נוספים וגוזלים יותר ויותר זמן. אל תחכו, ככל שתתעכבו המצב יחמיר והטיפול יהיה ארוך וקשה יותר. אם ילדכם היה סובל ממחלה פיזית, האם הייתם דוחים את ההליכה לרופא עד שמצבו הבריאותי ידרדר, יגרם לו סבל רב והטיפול יהיה ממושך ומורכב?
אל תשתפו פעולה עם ה-OCD, אך אל תדחפו יותר מדי. קרובי משפחה רבים של אנשים עם OCD משתפים פעולה עם הטקסים, כיוון שקשה להם לעמוד מנגד כשהם רואים שיקירם סובל. אומנם השתתפות בטקס מפחיתה את המצוקה שהאדם חווה באותו רגע, אך בטווח הארוך היא מחזקת את האחיזה של ה-OCD באדם ומחמירה את ההפרעה. מצד שני, התעלמות מוחלטת ועשיית דברים שגורמים לו מצוקה רבה יכולות להיות בלתי נסבלות לאדם הסובל מ-OCD, להוביל לסכסוכים בתוך המשפחה ולשלוח אותו לטקסים ארוכים שנועדו לתקן את הנזק שנגרם כביכול. קשה מאוד למצוא את האיזון העדין שיסייע לבן המשפחה במלחמתו ב-OCD מבלי לדחוף אותו יותר מדי. כפי שציינו בסעיף הקודם, פנייה לגורם מקצועי היא קריטית, גורם מקצועי יסייע לכם לבנות תוכנית פעולה שתאפשר לכם לשים גבולות להפרעה, בצורה שתאפשר לבן המשפחה לעמוד בהם.
אל תעשו הנחות בגלל ה- OCD. העובדה שבן המשפחה סובל מ-OCD אינה פותרת אותו מאחריות. יתכן ולזמן מה תצטרכו לקבל את זה שהאדם לא יכול לעשות את כל הדברים שאתם מצפים ממנו, אך חשוב להגביל זאת לדברים הקשורים ל-OCD בלבד. כך למשל, יתכן ותצטרכו לקבל שהילד אינו יכול לגעת כרגע בדברים מסוימים, אך הדבר אינו פותר אותו מהליכה לבית הספר והכנת שיעורי הבית. כמו כן, אל תשחדו את הילד במתנות כשהוא עושה דברים שאתם חושבים שהוא צריך לעשות. רווח משני מההפרעה, כלומר, יחס מיוחד, הקלות או מתנות הם דברים שכולם נהנים מהם, ואם הוא מקבל דברים אלו כתוצאה מההתנהגויות הקשורות ב-OCD, למה שירצה להפסיק?
שמרו על גבולות. בני משפחה של אנשים הסובלים מ- OCD משלימים לעיתים עם התנהגויות שלא היו מעלים על דעתם להשלים איתן במצב אחר, מחשש לפגוע בסובל. צעקות, קללות, התפרצויות זעם והשחתת רכוש הן דוגמאות להתנהגויות אלו. פעמים רבות בני המשפחה אומרים שהם לא יודעים איך להתמודד עם המצב. התשובה היא פשוטה מאוד - איך הייתם מתנהגים אם ילדכם היה מקלל אתכם, מתנהג בצורה אלימה או משחית רכוש לפני שסבל מ-OCD? יש לכם תשובה? מצויין - פעלו באותה הצורה בדיוק. חוסר גבולות לא עוזר לילד, ההיפך, ההפרעה משגשגת ומתפשטת כשאין גבולות ברורים. ניתן להשוות את ההפרעה לבריון המטיל חיתתו עליכם – אם לא תעמדו כנגדו, ההתנהגות הבריונית תלך ותגבר, ומהר מאוד תמצאו עצמכם חיים באווירת טרור. עצרו זאת לפני שהדפוסים הבריוניים ישתרשו ויהיה קשה יותר להדבירם.
קבלו תמיכה. החיים עם אדם הסובל מ-OCD יכולים להיות קשים מאוד. אל תזלזלו בקושי שלכם. כיום מופעלות בארץ מספר קבוצות תמיכה לבני משפחה של אנשים הסובלים מ- OCD, השתתפות בקבוצה כזו יכולה לאפשר לכם לקבל תמיכה, עידוד, מידע, ללמוד כיצד משפחות אחרות מתמודדות עם המצב ולהפחית את הבדידות והמצוקה האישית שלכם. אם אינכם מרגישים בנוח עם מסגרת קבוצתית, פנייה לאיש מקצוע המכיר את ההפרעה יכולה לסייע לכם, הן בהקניית כלים פרקטים, והן בהתמודדות הרגשית הלא פשוטה עם המצב.
אל תזניחו את הילדים האחרים. הילדים האחרים לא אשמים שאחיהם או אחותם סובלים מ-OCD. זכרו להקדיש גם להם זמן, כדי שלא תגרם פגיעה רגשית או מעשית (למשל הדרדרות בלימודים, פגיעה ביחסים עמכם, תחושות הזנחה וחוסר ביטחון וכן הלאה) בהם בסופו של דבר. כמו כן, חשוב לתת להם הסבר שיבהיר להם מהו OCD וכיצד אתם מתמודדים כמשפחה עם הנושא. אם לא יקבלו הסבר מתאים, הדבר עלול לגרום לכעס, בלבול, עצב או יאוש ולכך שלא ידעו איך להתנהג עם בן המשפחה.
מצאו זמן לפעילויות מהנות. אל תתנו ל-OCD למחוק את החיים שלכם. חשוב שתמשיכו לעשות דברים שגורמים לכם הנאה, כל אחד כשלעצמו ויחד כמשפחה. לפעמים זה נראה בלתי אפשרי, דרישות החיים היומיומיות יחד עם ההתמודדות עם ה-OCD לא משאירים יותר מדי זמן וכוח לעשות דברים. למרות הקושי, חשוב שתמצאו זמן, אחרת אתם עלולים להישחק או להרגיש אומללים, מדוכאים או ממורמרים באופן קבוע. אם העומס גדול מדי, נסו לחשוב אם יש דברים שאתם יכולים לוותר עליהם. האם, לדוגמא, אתם יכולים לבקש התחשבות והקלה ממקום העבודה באופן זמני?
העזרו בסביבה. בהמשך לסעיף הקודם, צרו רשימה של אנשים בסביבה, חברים או בני משפחה, שאתם יכולים לבקש מהם עזרה ותמיכה. לתמיכה מעשית (כגון שמירה על הילדים האחרים בזמן שאתם לוקחים את הילד הסובל מה-OCD לטיפול) יש חשיבות רבה, אך חשוב שתקבלו גם תמיכה רגשית, כלומר, מישהו שתוכלו לחלוק איתו את רגשותיכם וקשייכם.
